"חדשות רעות במיוחד"

מה הקשר בין צריכת תוכן יום יומי של חדשות לבין... אשפוז בחדר מיון בבתי החולים בישראל כתוצאה מכאבי ראש?
מחקר חדש בישראל – 2021
כאב ראש לא טראומטיים הם תלונה נפוצה של מתאשפזים במחלקות מיון החירום בבתי החולים ברחבי העולם.
גורמים רבים עלולים להיות הגורם לאירועי כאבי הראש אצל אנשים רגישים, למשל: גירוי חיצוני, פעילות גופנית, שינויים במחזור החודשי, גורמים פסיכולוגיים, הפרעות במעגל השינה וגורמים תזונתיים, אך אף אחד מהם אינו יכול להסביר באופן מלא את השונות במערכת תדירות הביקורים בחדרי מיון הקשורים לכאבי ראש.
בעבר דווח כי גורמים חיצוניים כגון דפוסי אקלים וזיהום אוויר סביבתי קשורים לשינויים גם בביקורים בחדרי מיון מדי יום הקשורים לכאבי ראש.
חולים, עם כאבי ראש מסוג מיגרנה, מדווחים לעיתים קרובות כי מתח הוא אחד מהגורמים העיקריים לכאבי ראש כרוניים. למרות שלחץ הוא חוויה אוניברסלית, קשה למדוד את רמת הלחץ האישי, וכמעט בלתי אפשרי לכמת את רמת הלחץ הקולקטיבי, אותו חווים קבוצות או קהילות.
לטענת החוקרים: מקור מתח פוטנציאלי נוסף עשוי להיות "החדשות", חדשות רעות במיוחד. החוקרים מצאו כי צפייה בחדשות כשלעצמה עשויה להעלות חרדה.
מחקר מארה"ב, הראה כי הצפייה בחדשות הייתה אחד מגורמי הלחץ היומיים הגדולים ביותר בקרב אנשים המדווחים על רמת מתח גבוהה.
יתר על כן, סקר מבוסס אינטרנט שנערך לאחר הפיגוע במרתון בוסטון שבארה"ב הראה שחשיפה תקשורתית חוזרת לפיגוע קשורה למתח חריף גבוה יותר מאשר לחשיפה הישירה עצמה, כלומר: יותר מהנוכחות הפיסית בפיגוע עצמו.
בנוסף, די היה בצפייה בקטע חדשות של 15 דקות בכדי לעורר תחושות פסיכולוגיות שליליות מתמשכות.

"לטענת החוקרים: מקור מתח פוטנציאלי נוסף עשוי להיות "החדשות", חדשות רעות במיוחד. החוקרים מצאו כי צפייה בחדשות כשלעצמה עשויה להעלות חרדה."

במחקר חדש מבוסס אוכלוסייה בישראל ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין צריכת החדשות היומית הלאומית לבין התוכן שלהם עם ביקורים בחדר מיון הקשורים לכאבי ראש אוכלוסיית המחקר כללה 14,010 חולים עם 16,693 ביקורי בחדר המיון, מתוכם 57.6% נשים ו -54.3% היו מתחת לגיל 40.

אז מה אפשר לעשות?
לטובת המחקר בית החולים סורוקה בבאר שבע בדק את דירוגי הצפייה היומיים במהדורת חדשות הערב בישראל בשלושת ערוצי החדשות הגדולים שבטלוויזיה.
סיווג של 2,421 כותרות של מהדורת החדשות חולק לשבע קטגוריות:
1. סכסוך צבאי וטרור (פעולות צבאיות של ישראל או כנגד ישראל ופיגועי טרור נגד ישראלים)
2. פוליטיקה ישראלית (חקיקה, קמפיינים וכו')
3. קשרי חוץ ישראליים (משא ומתן לשלום, פגישות ברמה גבוהה או חילופי דברים עם מנהיגים זרים ודיפלומטים)
4. פשעי פנים וסקנדלים
5. כלכלה
6. אירועים עולמיים (אסונות, בחירות זרות, מלחמות וכו')
7. כל שאר הנושאים שלא התאימו לקטגוריות 1- 6.
תוצאות הסיווג של כותרות מהדורת החדשות הראה ששידורי חדשות שנפתחו עם דיווחים על פעולות צבאיות והתקפות טרור נגד אזרחים היו מהדורות החדשות הנצפות ביותר בשלושת ערוצי החדשות הגדולים שבטלוויזיה הישראלית.
כותבים החוקרים:
"לחץ הוא גורם מוכר היטב, הן במיגרנה והן בכאב ראש כתוצאה ממתח".
"בניתוח זה לאורך עשור של יותר מחמישה עשר אלף אלפי ביקורים בחדר המיון הקשורים לכאבי ראש, ניסינו להעריך את ההשפעות לטווח הקצר של:צריכת החדשות הלאומיות בישראל".
"אמנם לחץ הוא חוויה סובייקטיבית המושפעת ממספר גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים, אך חוויות קולקטיביות בקהילה עשויות להשפיע על רמת הלחץ האישית. ההשפעה של חוויות קולקטיביות כאלה מכונה בדרך כלל לחץ קולקטיבי".
"במהלך משברים לאומיים או בינלאומיים גדולים, הציבור מחפש מידע. תשומת לב ציבורית זו, המעלה את צריכת החדשות, עשויה להעיד על עלייה ברמות הלחץ. במובן זה, רמת החשיפה לחדשות, הנמדדת על ידי דירוג החדשות בטלוויזיה, יכולה להיתפס כסמן של לחץ קולקטיבי מוגבר".
"השפעה כזו הודגמה במספר אירועים ואסונות מרכזיים כמו הפצצת אוקלהומה סיטי, מגיפות שפעת H1N1, רעידות האדמה בקליפורניה בשנת 1994, הפצצת מרתון בוסטון, מלחמת המפרץ 1990, וכן אסון מגדלי התאומים. לכן, צריכת חדשות היא לא רק סמן למתח קולקטיבי, אלא גם מגבר מתח קולקטיבי, התורם מעצמו למתח ולהשפעתו".
לטענת החוקרים: "הדגמנו קשר ישיר בין צריכת חדשות רעות לבין שכיחות ביקורים בחדרי מיון בבתי חולים כתוצאה מכאבי ראש".
הגוף האנושי מסוגל לטפל, ואפילו לטפל היטב, בסטרס (לחץ) ממוקד. כשמדובר ברגע מסוים שבו אנחנו צריכים לתפקד במיטבנו, כגון: מעבר דירה, מבחן חשוב, הרצאה, ילד שנפל וחייבים לרוץ אתו למיון, אנו נדע לעשות זאת. הבעיה מתחילה במצבים של סטרס מתמשך.
טילים על ישראל, מתיחות ביישובים, פקקים, לחץ בעבודה או בלימודים וזה עוד לפני שהגענו למה שמתרחש בבית ו "לחדשות הרעות" שאנו צורכים יום יום.
כשאנו חשים חרדה יש עליה ברמת הורמון הסטרס (לחץ) קורטיזול, שמטרתו לעודד עליה ברמת הגלוקוז בדם ולספק מקור אנרגיה זריז. במצב טבעי, כמות הקורטיזול עולה מעט בבוקר ורמתו בדם יורדת בערב. במצבים של לחץ וסטרס הקורטיזול גורם לעליה בלחץ הדם ולרמות הסוכר בדם, כדי לסייע לנו לתפקד היטב.
בתגובה לקורטיזול משתחררים עוד הורמונים כמו אדרנלין, המגביר את רמת הערנות וכמות האנרגיה שלנו. בזמן התרגעות מדדי הקורטיזול והאדרנלין יחזרו לנורמה, לחץ הדם ירד, רמות הסוכר יתאזנו, והגוף יחזור לתפקד כרגיל.
המערך ההורמונלי של הגוף בזמן סטרס הוא זה שמסייע לנו להימלט מסכנה, לרוץ למקלטים בזמן ולעבור תקופה לחוצה למרות חוסר שינה, ארוחות לא סדירות ועוד. במצבים של סטרס מתמשך, יום ועוד יום בהם הורמוני הסטרס עדיין גבוהים, עלולה להתרחש פגיעה במערכות גוף רבות.
רמות אדרנלין גבוהות פוגעות גם באיכות השינה, גורמות לדופק מהיר ומונעות הירדמות סדירה. אנשים במצבי לחץ נוטים שלא לדאוג לעצמם. לדלג על בדיקות וטיפולים, לוותר על הפעילות הגופנית ולדלג על פעילויות מהנות.
דווקא בזמנים כאלה חשוב יותר מתמיד לדאוג לעצמך וגם לא יזיק ואפילו יעזור להמעיט בצריכה של "חדשות רעות".

ריכזנו עבורכם את מיטב המוצרים שבפורטל לסייע ולהקל על אתגרי התקופה. למוצרים נבחרים

Reference:
1. Sick of news? Television news exposure, collective stressful events and headache related emergency department visits: Alina Vodonos, Victor Novack, Israel Waismel-Manor, Yacov Ezra, Adi Guetta, Gal Ifergane
Published: April 8, 2021 https://doi.org/10.1371/journal.pone.0249749

2. Media's role in broadcasting acute stress following the Boston Marathon bombings 2014 Jan 7 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24324161/

המידע המפורט להלן הינו מידע מקצועי כללי, לצרכי העשרה, בהסתמך על מחקרים ומידע קיימים, אין המדובר בהמלצה לרכישת מוצר כלשהו מהמוצאים באתר או בהצהרה לגבי יעילותם או תכונותיהם. כלל המוצרים באתר אינם תרופה ואינם מיועדים לרפא מחלה כלשהי. ההסתמכות על המידע המפורט להלן היא על אחריות הקורא בלבד ומומלץ להתייעץ עם רופא מוסמך טרם רכישת מוצר כלשהו.